האם הייתם מוכנים שנני-רובוט ישמור על ילדיכם, בני 2-3 חודשים ועד גיל 9 שנים? במחקר שנערך בארה"ב, על ידי ענקית הטכנולוגיות, חברת IEEE, נמצא ש – 40% מבני דור ה-Y מוכנים שנני-רובוט ישמור על ילדיהם.
במחקר שערכנו, חברת Fresh Blue, בקרב 400 אנשי חינוך בישראל, אשר 10% מתוכם מדור הבייביבומרס, 80% מדור ה – Xו-10% מדור ה-Y. נמצא שנחקרים מדור הבייביבומרס וה-X כלל לא היו מוכנים ו– 2% מבין הנחקרים מדור ה-Y היו מוכנים לשקול את האפשרות. אלה שלא היו מוכנים אפילו לשקול את האפשרות אמרו "אין מצב, זה לא אנושי. מה עם חום, רגשות ואמפטיה?"
למה קשה לנו לאמץ שינויים חדשניים שהטכנולוגיות מזמנות לנו? מחקרים מעידים על שני גורמים עיקריים. הראשון הוא הפחד מכישלון והשני הוא סלידה מהלא נודע.
1. פחד מכישלון. הקושי שלנו להתמודד עם שינויים נובע ברוב המקרים מהיבטים רגשיים.
בעידן המסורתי, התקשינו להתמודד עם שינויים כי הם דרשו מאתנו לצאת מאזור הנוחות שלנו, ואנחנו שיתפנו יותר פעולה עם שינויים כאשר הם נתנו מענה לבעיה או לאתגר שהפריע לנו מאוד. כיום, בעידן הדיגיטלי, הקושי העיקרי לחבק שינויים נובע מהפחד שלנו מכישלון, כי אין לנו הבטחה שנשיג תוצאות ונצליח.
למה הכוונה? אנחנו מתמודדים עם אתגרים חדשים אשר שונים במהותם מאתגרים שהתמודדנו איתם עד כה. על כן המיומנויות וההתנסויות הקודמות שהצלחנו בהן לא בהכרח יעזרו לנו או יתאימו להתמודדות עם האתגרים החדשים. נוצרים מצבים חדשים שמצריכים פרדיגמות חשיבה חדשות והתנהגויות אחרות וכיוון שהן לא מוכרות לנו אנחנו לא בטוחים שנצליח בהן.
יותר מזה, היות ואנחנו לא יכולים להשוות את דרכי הפעולה או ההתנסויות להתנסויות קודמות בהן הצלחנו, כלומר, אין לנו רפרנס להשוואה שמרגיע אותנו ומבטיח לנו שנצליח לעמוד ביעדים שמצופים מאתנו, הפחד שלנו מכישלון רק מתחזק ומתעצם וחוסם אותנו עוד יותר. אם נחזור לנני-רובוט, שאלנו את המשיבים, אם לנני-רובוט היה חום פיסי (בדומה לטמפרטורת גוף האדם), והוא היה מעניק תחושת מגע כשל האדם והטכנולוגיה הייתה מאפשרת לו להגיב למנעד של 10,000 ניואנסים של רגשות ומצבים רגשיים, האם הייתם מוכנים שישמור על ילדכם? 4% בקרב נחקרים מדור ה-Y ענו שהיו מוכנים לשקול את האפשרות. התשובות העיקריות שקיבלנו היו "הילדים שלי לא יהיו שפני ניסיונות", "אין הוכחות שהרובוט הזה לא יצלק נפשית את הילדים שלי", "זה יכול לעשות נזק בלתי הפיך לילדים שלי, אין מצב שאקח את הסיכון שזה יקרה", "אף רובוט לא יוכל להחליף אדם".
2. סלידה מהלא נודע. עד למהפכה הדיגיטלית, הידע שלנו היה בסיס כוח מרכזי.
הפרדיגמה שדור ה-X גדל עליה היא שידע הוא כוח ולכן חשוב ללמוד מתוך מוכוונות לצבירת ידע, לשנן ולזכור ואנחנו פשוט ידענו. כיום, בעיקר בקרב דור ה-Y, Z ואלפא הפרדיגמה היא של העולם הוא עולם פתוח של ידע וכשארצה לדעת משהו פשוט "אמשוך" את הידע הרלוונטי מד"ר גוגל.
בעידן המסורתי הידע שלנו היה עוגן משמעותי בחוויית האי-ודאות והעמימות שמלווה את השינוי וכיום הנחת ייסוד זו משתנה, אנחנו לא בהכרח יודעים לאן השינוי יוביל אותנו ומה יהיו תוצאותיו, מכיוון שתוצרי השינוי מתגבשים תוך כדי תנועה. לצורך העניין אנחנו באמת לא יודעים איך נני-רובוט ישפיע על נפשותיהם ויכולותיהם הרגשיות של ילדינו ואולי אפילו על ההורות שלנו, על הקשר בנינו לבין ילדינו ועוד. חוסר הידיעה הזו מעוררת בנו סלידה לא מודעת מהלא נודע וזו מובילה לדחייה על הסף של רעיון כזה או אחר.
אם כך, איך נוכל לחבק שינויים בעידן הדיגיטלי?
1. הדרך הטובה ביותר לצלוח את השינוי היא הגישה שלנו, אם נגיע מתוך גישה מתאימה שאומרת שבהתחלה מותר לנו ולעובדים שלנו להיכשל. נגדיר תקופת התנסות שבה, נשאף להיכשל כמה שיותר מהר ונלמד מטעויות, נבטיח את ההצלחה שלנו ובגדול.
יש ארגונים, כמו למשל גוגל או אמזון, שמגדירים לעובד טווח של 30-60% מתחומי האחריות שלו של מחקר ופיתוח ((R&D. כלומר, יש צפייה שעובד יתנסה בדברים חדשניים, לא יחשוש מכישלונות כי כאן מותר לטעות או להיכשל, יבחן מה עובד/מה לא עובד ויפתח או יתפתח בהתאם. זו גישה שמבטיחה הצלחה ענקית.
2. נגדיר מחדש את ערך הידע שאנו מביאים לתפקיד. הערך יכול להיות הייחודיות, המיוחדות או אפילו המקוריות שאנחנו מביאים לתפקיד. חשוב שכל אחד מאתנו יכיר את העוצמות והחוזקות שמבחינות אותו מהאחר למשל צורת חשיבה שונה, יכולת להתבונן על המציאות מזווית חשיבה אחרת, אומץ ולקיחת סיכונים מחושבים, יכולת לעשות הקשרים חדשניים בין ידעים שונים, חשיבה יזמית ועוד. בכך יבלוט בצוות ובתפקיד ויביא ערך ייחודי.
3. נשוחח ונקשיב באמת !!! בעיקר לאנשים המביעים תפיסות ועמדות שונות (Diversity) שונות מאוד משלנו. ההפריה ההדדית והדיונים יובילו אותנו להחלטות חדשניות ופורצות דרך.
4. לא נפחד לשבש(Disruption) אמונות, פרדיגמות, תפיסות ועמדות שלא אכזבו אותנו אף פעם ובזכותם הצלחנו והשגנו תוצאות מרחיקות לכת. נשים סימני שאלה על דברים מובנים מאליהם ונבחן האם הם עדיין משרתים אותנו ואת הסביבה שלנו. נהיה אמיצים להיפרד מהם ולחבק אמונות, תפיסות והרגלים חדשים, שונים ואחרים.
אלו הן ארבעת הדרכים העיקריות שיובילו אותנו לחבק שינויים בעידן הדיגיטלי. כשבראשם עומדת האינטליגנציה הרגשית והאינטואיציה שלנו, עם הגישה והכלים המתאימים נוכל לחבק שינויים בהצלחה רבה ולהשיג הישגים מרשימים ויוצאי דופן.
דרך אגב, חברת IEEE כבר עובדת על הפיתוח של נני-רובוט.
Think Fresh! גלית לוי
לשליחת מייל לחצו כאן
